"מה יקרה כשלא אוכל להחליט לבד?" זו שאלה שעולה בשקט. אצל הורים שהבן או הבת שלהם מתקרבים לגיל 18. אצל אדם שמתמודד עם אתגרי בריאות הנפש ויודע שיש תקופות קשות יותר. אצל משפחה שאחד מבניה מתקשה לנהל את ענייניו. במשך שנים התשובה כמעט היחידה הייתה אפוטרופסות. היום יש חלופות לאפוטרופסות, שמשאירות את ההחלטות אצל האדם עצמו.
מה השתנה בחוק
ב-2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון 18), והשינוי נכנס לתוקף ב-2017. נוספו שלושה כלים: תומך בקבלת החלטות, ייפוי כוח מתמשך והנחיות מקדימות. ונקבע עיקרון: לפני שממנים אפוטרופוס, בית המשפט בודק אם דרך פחות מגבילה תספיק.
עוד כמה דברים שהחוק קובע. האדם זכאי להישמע לפני כל החלטה בעניינו. אם בכל זאת ממנים אפוטרופוס, אפשר להגביל את המינוי לתחומים מסוימים ולזמן מסוים, והאפוטרופוס צריך לשתף את האדם ולהתחשב ברצונות שלו. ב-2024 נוספו תקנות שמסדירות מי יכול לשמש תומך החלטות, איזו הכשרה הוא צריך ואיך מפקחים עליו.
תומך בקבלת החלטות: ההחלטה נשארת שלך
תומך החלטות עוזר למי שמסוגל להחליט בעצמו אבל מתקשה בחלק מהדרך. הוא עוזר לאסוף מידע, מסביר את האפשרויות בשפה פשוטה, ועוזר להגיד את ההחלטה ולבצע אותה. את ההחלטה עצמה מקבל האדם, והוא גם זה שחותם.
דוגמה: אדם שגר בדיור מוגן ומנהל את חייו, אבל נתקע מול מכתבים מהבנק ומול החלטות על טיפול רפואי. התומך יושב איתו על המסמכים, מסביר מה כל אפשרות אומרת, ומצטרף לפגישה אצל הרופא. מה לעשות, הוא מחליט.
תומך ממנים רק בהסכמה של האדם, מגיל 18, וכשהוא מסוגל להביע את הרצון שלו. התומך יכול להיות בן משפחה או חבר קרוב, מתנדב שעבר הכשרה ולא גובה תשלום, או תומך מקצועי שבית המשפט קובע את שכרו.
איך מתחילים: קובעים פגישת מידע עם נציג של האפוטרופוס הכללי, ואחריה מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. על הבקשה משלמים אגרה, ואפשר לבקש פטור במקרים מסוימים.
ייפוי כוח מתמשך: לתכנן מראש
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שבו אדם קובע מראש מי יטפל בענייניו, ואיך, אם יגיע זמן שבו לא יוכל להחליט בעצמו. אפשר לכלול בו את כל התחומים או רק חלק:
- עניינים אישיים, כמו מקום מגורים וצרכים יומיומיים.
- עניינים רפואיים, כמו אילו טיפולים לקבל ומי יחליט עליהם.
- רכוש: כסף, חשבונות ונכסים.
כל אדם מגיל 18 שמבין את משמעות המסמך יכול לחתום, גם בעזרת התאמות. אבחנה נפשית לבדה לא שוללת את האפשרות.
את המסמך עורכים אצל עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת לכך, בטפסים רשמיים. ייפוי כוח לעניינים רפואיים בלבד אפשר לחתום גם בפני רופא, עובד סוציאלי, פסיכולוג או אח מוסמך. אחר כך מפקידים אותו אצל האפוטרופוס הכללי, בדרך כלל באופן מקוון.
ייפוי הכוח נכנס לתוקף כשהאדם כבר לא מסוגל להבין את העניין שעליו מדובר, או בתנאים שהוא עצמו כתב. אפשר לבטל אותו בכל זמן, כל עוד מבינים מה המשמעות של הביטול.
למי שמתמודד עם אתגרי בריאות הנפש, זו דרך להחליט בתקופה יציבה מה יקרה אם תגיע תקופה קשה: מי יחליט, את מי יעדכנו, מי ישלם את החשבונות. זה מתחבר טוב לתוכנית למניעת הישנות, כמו זו שבונים בניהול מחלה והחלמה (IMR). למי שעבר אשפוז או חושש ממנו, כתבנו גם על אשפוז פסיכיאטרי.
הנחיות מקדימות: לבחור מי יהיה האפוטרופוס
גם כשאפוטרופסות נראית בלתי נמנעת, אפשר להשפיע עליה. בהנחיות מקדימות אדם קובע מי ימונה לאפוטרופוס שלו, אם בית המשפט יחליט בעתיד שיש צורך. גם את המסמך הזה עורכים אצל עורך דין שעבר הכשרה ומפקידים אצל האפוטרופוס הכללי.
להורים: כשהילד מגיע לגיל 18
בגיל 18 ההורים כבר לא האפוטרופוסים של הבן או הבת. אם החלטות על כסף, מגורים או טיפול רפואי קשות להם, כדאי לבדוק את האפשרויות מראש, לא ברגע של לחץ. אם הבן או הבת יכולים להחליט בעזרה ומסכימים, תומך החלטות הוא בדרך כלל הצעד הראשון לבדוק. אם הם מבינים את משמעות המסמך, אפשר לשקול ייפוי כוח מתמשך. אפוטרופסות נשארת למצב שבו שום חלופה לא מתאימה, ועדיף לתחומים מוגדרים.
הורים שמשמשים כבר אפוטרופוסים יכולים לקבוע בצוואה או במסמך הבעת רצון מי ימשיך במקומם, אם לא יוכלו להמשיך בתפקיד.
ההחלטות האלה כבדות, ומותר להתעייף מהן. על העומס של בני משפחה מטפלים כתבנו במאמר גם המטפלים צריכים תמיכה, ויש גם חמישה דברים שחשוב לדעת כשבן משפחה מתמודד.
כשכבר יש אפוטרופוס
אפוטרופסות היא לא בהכרח לתמיד. אפשר לבקש מבית המשפט לבטל אותה או לצמצם אותה, למשל להחליף אותה בתומך החלטות, וגם האדם עצמו רשאי לבקש.
תלונה על התנהלות של אפוטרופוס מגישים לאפוטרופוס הכללי, ואפשר לפנות גם לבית המשפט. הסיוע המשפטי של משרד המשפטים נותן ייעוץ וייצוג בהליכים האלה, לפי תנאי הזכאות: לאדם עצמו, לבני המשפחה, וגם בבקשות להחליף אפוטרופסות בתומך החלטות.
שאלות נפוצות על חלופות לאפוטרופסות
מה ההבדל בין תומך החלטות לאפוטרופוס?
אפוטרופוס מוסמך להחליט במקום האדם, בתחומים שנקבעו לו. תומך עוזר לאדם להחליט, וההחלטה נשארת שלו.
אפשר לחתום על ייפוי כוח מתמשך כשמתמודדים עם אבחנה נפשית?
כן, אם בזמן החתימה מבינים את משמעות המסמך. עורך הדין בודק את זה במעמד החתימה. עדיף לעשות את זה בתקופה יציבה.
כמה זה עולה?
יש שכר טרחה לעורך הדין ואגרות על ההפקדה ועל הבקשות לבית המשפט. במקרים מסוימים אפשר לקבל פטור מאגרה, ותומך מתנדב לא גובה כסף. הסכומים מתעדכנים, אז כדאי לבדוק אותם באתר האפוטרופוס הכללי.
בני משפחה יכולים למנות תומך בלי הסכמת האדם?
לא. בלי הסכמה של האדם אין מינוי.
למה זה חשוב לנו
אפוטרופסות היא לא תמיד טעות. יש מצבים שבהם היא ההגנה הנכונה. אבל ההנחה שאנחנו עובדים לפיה היא שהאדם הוא המומחה לחייו: אנחנו מציעים, והוא מחליט. גם תוכנית השיקום שנבנית בבתים של שלו נחתמת על ידי הדייר, לא רק על ידי הצוות. ננה, מנהלת בית אופק, אומרת את זה כך: "אנחנו לא עובדים בגישה פטרונית — הדיירים הם שותפים מלאים בכל תהליך ובכל החלטה."
אם אתם בונים תוכנית שיקום, אפשר לקרוא על סל שיקום: מי זכאי ואיך מגישים בקשה, ולהכיר את שירותי בריאות הנפש ואת השירותים לאנשים עם מוגבלויות פיזיות וחושיות.
המידע במאמר הוא מידע כללי, ואינו ייעוץ משפטי. הוא עודכן באוקטובר 2026. לפני שמחליטים, כדאי להתייעץ עם עורך דין שעבר הכשרה בנושא, או לפנות לאפוטרופוס הכללי או לסיוע המשפטי.
גם בני המשפחה יכולים לקבל ליווי
הרבה משפחות מגיעות לנקודה שבה כבר לא ברור איך לעזור. אפשר להשאיר פרטים בטופס בתחתית העמוד, ואיש מקצוע יחזור אליכם לשיחה — כדי להבין יחד אילו אפשרויות קיימות, לבן המשפחה ולכם.
Design & Website By