פעילות יום כיפור

יהודה אטלס / אני מוכן

אני מוכן
לא לאכול שוקולד,
אני מוכן
שלא יקנו לי צעצועים.
אני מוכן
שלא ירשו לי לצאת לשחק,
אני מוכן אפילו
לקבל מכות.
העיקר
לא לבקש
סליחה.

מדוע לרובנו כל-כך קשה לבקש סליחה? ובכלל, האם יותר קשה לבקש סליחה או שאולי לסלוח?

את פעילות יום כיפור השנה, החלטנו להקדיש לסליחות. דרך שירו של יהודה אטלס, דיברנו על נושא שנוגע לכולנו, גם ביום כיפור אך גם במהלך השנה כולה. יום כיפור הינו יום מיוחד במינו, שמאפשר לכולנו לעצור לרגע ולהביט בעצמנו ובסובבים אותנו. בהוסטל נוצרה אווירה אינטימית ונעימה שאפשרה לכל מי שלקח חלק בפעילות לשתף בחוויות אישיות וגם להקשיב לסיפוריהם של אחרים. קראנו יחד קטעים ושירים, דיברנו על מהו יום כיפור עבור כל אחד מאיתנו, ושיתפנו האחד את השני בסיפורים אישיים לגבי סליחות ולגבי יום כיפור בכלל. אחת הדיירות אמרה "מעבר לזה שלמדתי הרבה מהפעילות ומהקטעים שקראנו, הרגשתי שזה היה ממש מגבש ושלמדנו אחד על השני". פעילות יום כיפור לימדה אותנו שלא תמיד צריך טלוויזיה, חידונים, כיבוד או טיולים כדי להנעים את הזמן, ולפעמים שיחה משותפת היא משמעותית כשלעצמה וחוץ ממנה לא צריך עוד דבר.

תגובה