התכנסנו, דיירי וצוות "בית מאיר", בערב חורפי בכדי לחגוג את ט"ו בשבט. על השולחן- פירות יבשים מכל טוב וגם שקית אישית עם פירות יבשים לכל דייר, כמצוות החג .
ערכנו ממש "סדר טו בשבט" . לאורך הסדר שרנו שירים, סופרו סיפורים וברכנו ברכות. תחילה, אמרנו ברכה בנוגע לפירות יבשים- כל פרי וברכתו בהתאם וגם קישרנו את הברכות למציאות חיינו. קראנו ,למשל, מתוך מסכת תענית על "מעשה באדם שהיה הולך במדבר והיה רעב, עייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצלו נאה ואמת מים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישן בבצלו. וכשביקש לילך אמר: אילן, אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקים – הרי פירותיך מתוקים; שיהא צלך נאה -הרי צלך נאה; שתהא אמת מים עוברת תחתיך -הרי אמת מים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך – יהיו כמותך."
המשכנו לחלק הבידורי שכלל חידות הוא- היא, הקשורים לטבע. לדוגמא: הוא חלק בבסיס העץ, והיא בחורה "קולית" . (מי יודע?) קינחנו בחידות דו משמעות הנוגעות גם למסגרת- "היא רצה מהר וגם אחראית על הבית": איילה (אם הבית). יש לציין כי השנה, כחלק ממסורת מתמשכת בבית מאיר שבה הדיירים מובילים את המסגרת- הנחה את הטקס כולו דייר מהמסגרת. לצידו, ניגן דייר נוסף בסקסופון. גם הדייר שהוביל את הסדר וגם הדייר שניגן הפכו את טו בשבט הזה למשהו מיוחד במינו. שרנו ביחד, צחקנו המון, נתנו לכל פרי את הכבוד והברכה הראויה ודיברנו בשבחה של ארץ ישראל. אחד השירים הראשונים שפתחנו בהם, היה "שירת העשבים" של נעמי שמר , על בסיס דבריו של רבי נחמן מברסלב. הדגשנו את המיוחד בכל אחד ואחד מאיתנו בדיוק כמו שלכל רועה ורועה יש ניגון מיוחד משלו….
