אני נ' בן 40 מתמודד עם סכיזופרניה ומלווה 5 שנים ע"י דיור מוגן שלו ב"ש.
אני עובד במפעל מוגן "מיזם קטיף – שלו" כשנתיים וברצוני לשתף בחוויה האישית שלי במקום העבודה.
לאחר שעבדתי במספר מקומות עבודה לתקופות קצרות, (עקב קשיים שונים) החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי ושוחחתי על כך עם עו"ס הדיור אשר הציע לי להתנסות ביום עבודה במיזם. מקום העבודה הינו בית אריזה הממוקם בתוך משק חקלאי וקבוצת העובדים עוסקת באריזה ירקות תבלין – "חסלט".
כשהגעתי התרשמתי מהאווירה של בית אריזה חקלאי, קבוצת העובדים, המדריכה וסוג העבודה.
בשנה הראשונה עבדתי 3 ימים בשבוע וכבר שנה אני מתמיד ב – 5 ימי עבודה.
אני חווה את העבודה כמשמעותית ביותר בחיי, אני מתפרנס בכוחות עצמי לאורך תקופה זו ועל כך מרגיש גאה. יש לי ערך, הביטחון העצמי שלי עלה, אני אוהב את סוג העבודה וכייף לי לבוא לעבוד. למדתי לעבוד בכל העמדות בצורה טובה ומוקף בחברים. אני מסייע למדריכה איילת לקלוט עובדים חדשים, עוזר לעובדים מתקשים ומפקח על איכות האריזה שלהם. טוב לי מבחינה חברתית ומרגיש שלחיי יש תוכן. אני נמצא בתהליך התקדמות משמותי מבחינת לקיחת אחריות אישית וקבלת סמכות. בעבר הייתי ביקורתי ונקלע לסכסוכים, היום אני במקום אחר, מכיל אנשים שונים ומקבל כל אחד יותר בקלות. שינוי זה השפיע עלי ביחסים עם אנשים נוספים בחיי.
מדריכת המיזם איילת דורשת ממני לא לוותר לעצמי , משקפת לי את הקשיים ועוזרת לי לממש את יכולותי. אני מרגיש מוערך, בטחוני העצמי עלה. היום אני יכול להגיד על עצמי שאני "ראש גדול". המדריכה דורשת ממני להמשיך לקחת אחריות על מעשי במטרה למצות את יכולותי ולא לוותר לעצמי וכן לדעת לפרגן לעצמי בלי להיות תלוי באישור מהסביבה.
אני רוצה להודות לאנשי מקצוע שמלווים אותי בדיור ובתעסוקה של חברת שלו.