חג שמח
רציתי לאחל חג שמח למי שלא חוגג את החג מכל מיני סיבות: כי אין לו עם מי או כי הוא לא מרגיש שמח מספיק כדי לחגוג, או כי החג לא מייצג אותו ונוגד את הערכים שלו. ואולי כל הסיבות האלו הופכות את היום הזה ליום רגיל, כמו זה שהיה אתמול. בדרך כלל אני מתכחשת לחג הזה, בגלל שהוא לזכר אדם שלא מייצג את מי שאני, אבל השנה היה לי רצון לחגוג את השנה החדשה. לא יודעת בדיוק למה, כי לא היו לי כל כך הרבה סיבות לחגיגה. ההרגשה שליוותה אותי הייתה שאני לא זזה, לא משנה כמה אני מנסה. אני כן רוצה להנות, אבל לא מוצאת דרך. אפילו לא אכפת לי של מי החג הזה, הייתי רוצה להיות חלק מהמסיבה. אבל זה לא קרה, כי עדיין הסיבות ללמה לא לחגוג חזקות יותר מהרצון ליום אחד של חגיגה. הניתוק מהסביבה ומהאנשים שהם לא שלושת בני המשפחה שלי, הופך את זה לבלתי אפשרי – גם אם אני מרגישה שיש לי אומץ לצאת לבילוי. הייתי כן רוצה לסיים במשהו טוב, אז אני אציין שהרצון לשמוח יכול מתישהו לגבור על החשש והעובדה שיהיו עוד חגים וסיבות לצאת לחגוג תסתכרן יום אחד למשהו רגיל. אז הייתי רוצה לאחל לכל מי שמגלה את הרצון הזה לצאת ולהנות מהחיים, גם אם הקושי עדיין מלווה אותו. שתצליחו להיפרד מהפחדים, ותתחברו לרצון החדש הזה. למרות שלהתרגל למשהו חדש זה תמיד קשה, אף אחד מאיתנו נולד בלי הרצון להנות – פשוט התרגלנו לאט לאט לפחד מהחיים, וצריך מחדש להתחבר לרצון הישן הזה פשוט לשמוח.
– י. מ.
אני שמח תמיד ככול האפשר…………..משה
אמן. כתבת בצורה מרגשת מאוד.