אשפוז פסיכיאטרי – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

נילי חן, מטפלת בשירות מעטפת
אפרת פוגץ' – פסיכולוגית, מטפלת זוגית ומשפחתית ומנחת קבוצות, מנהלת שירות מעטפת

אצלנו במעטפת – טיפול ושיקום ממוקד אדם, אנחנו מתמחים בטיפול ושיקום לאחר אשפוז פסיכיאטרי במטרה למנוע את האשפוז הבא. לפרטים נוספים לחצו כאן וצרו עימנו קשר.

צפו במנהלת השירות שלנו, אפרת פוגץ' מסבירה על הדרכים לחזרה לאחר אשפוז פסיכיאטרי

נפתח ונאמר שאשפוז פסיכיאטרי הוא חוויה אישית וככזו – מספר התיאורים כמספר המאושפזים. יחד עם זאת, ישנם לא מעט מאפיינים משותפים לחוויות של אנשים שעברו אשפוז ובעיקר ישנם הרבה בורות ומעט ידע באשר למתחולל בתוך קירות בית החולים.

סקרנים? קדימה. בואו נתחיל לעשות סדר ונגרום לכם לדעת יותר, לפחד פחות ולהבין מה זה אשפוז ובעיקר מה קורה אחריו.

כאמירה כללית, מדובר בחוויה אמביוולנטית. מצד אחד באשפוז ישנם מרכיבים של טיפול, הרגעה, איזון והקלה, ומצד שני אדם נמצא בתחושת חוסר שליטה, רחוק מהבית, נפגש עם סביבה לא מוכרת ועליו לתת אמון ובטחון בגורמי טיפול מקצועיים שזה עתה פגש.

מתי אשפוז?

צורך באשפוז עולה כאשר הקושי הנפשי מתגבר והופך לבלתי נסבל, וכשנדרשת עזרה או השגחה טיפולית ממוקדת ואינטנסיבית. כמו כן, גם במצבים בהם נשקפת סכנה לפגיעה עצמית ו/או לפגיעה באחר.

האם אני יכול לבחור להתאשפז?

אשפוז יכול להתבצע מבחירתו של אדם אשר מזהה את מצוקתו ומבין כי נזקק לעזרה משמעותית ומיידית.

במקרים בהם אדם אינו מודע לרמת המצוקה או ההדרדרות במצבו הנפשי והתפקודי, הצורך באשפוז עשוי לעלות מגורמים בסביבתו. דוגמאות לכך עשויות להיות במקרה של מטופל המצוי בהתקף פסיכוטי אשר נמנע מאכילה לאורך ימים או מטופל שמאיים לפגוע באחרים. בין אם ההצעה לפנות לאשפוז כאופציה טיפולית עולה מהמטופל עצמו או מבן משפחה – ברוב המקרים האשפוז מתבצע בהסכמתו של המטופל, מתוך הבנה כי יוכל לקבל טיפול מתאים ולהשיג שיפור במצבו.

במקרים בהם בני המשפחה והגורם המטפל סבורים כי אין מנוס מאשפוז אך האדם אינו מוכן להתאשפז, עשויה לבוא בחשבון האפשרות של אשפוז כפוי.

בכל מקרה של אשפוז – מרצון או בכפייה, למטופל ישנן זכויות וחשוב לדעת אותן ולעמוד עליהן!
לקריאה אודות זכויות המטופל באשפוז פסיכיאטרי לחץ כאן

אז מה בעצם עושים שם? איך זה אמור לעזור?

מסגרות אשפוזיות קיימות בבתי חולים לבריאות הנפש וכן במוסדות פרטיים שונים ברחבי הארץ, ופועלים בהן אנשי מקצוע שונים: פסיכיאטרים, אחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מרפאים בעיסוק, מטפלים באומנות ועוד. במסגרת האשפוז דגש רב מושם על מציאת איזון תרופתי מתאים לייצוב המצב הנפשי. בנוסף, המטופלים נפגשים לשיחות טיפוליות עם פסיכולוגים/עובדים סוציאליים, וכן עוסקים בפעילויות בעלות מטרות שונות כגון קבוצות טיפוליות, קבוצות לכישורי חיים ומיומנויות חברתיות, פיתוח טכניקות הרגעה וריפוי באמצעות אומנות, מוזיקה, טיפול בבע"ח ועוד. לכל מטופל יש מטפל עיקרי במחלקה אשר אחראי על תיאום בין הגורמים המקצועיים השונים השותפים למהלך האשפוז שלו.

השגנו איזון תרופתי. מה הלאה?

מסגרות האשפוז השונות נבדלות ביניהן בחשיבות שהן נותנות ובהיכרותן עם תהליכי טיפול ושיקום שאינם תרופתיים. באופן מצער, חלקן עדיין אינן מדגישות די את הצורך בתהליכים שיקומיים תוך כדי ולאחר האשפוז. במקרים כאלו, עלול להתפתח דפוס של "דלת מסתובבת" בו המטופל נכנס ויוצא מאשפוזים, כאשר אינו מקבל כלים שיקומיים מספקים לשיפור בהתמודדות ולמניעת הצורך באשפוזים חוזרים. שיקולים כלכליים ועומס רב עמם נאלצים המוסדות להתמודד מכתיבים דגש על איזון, ייצוב ותמיכה ראשונית, וקיצור משך האשפוז על חשבון מתן מענה שיקומי רחב יותר.

למעלה מ-15% מהמטופלים המשתחררים מאשפוז חוזרים לאשפוז במהלך החודש הראשון לשחרורם

נתון מדאיג זה מצביע על כך שמטופלים רבים משוחררים כאשר אינם מספיק מוכנים להמשך התמודדות בקהילה.

זוכרים את האמביוולנטיות מתחילת הכתבה? פעמים רבות היא מופיעה גם בשחרור. לצד ההקלה והשיפור במצב הנפשי, במסגרת האשפוז נרקמים פעמים רבות קשרים משמעותיים – חברתיים ועם אנשי מקצוע. קשרים אלה מלווים בתחושת מוגנות והשתייכות שמוסיפות לפער שאנשים מרגישים כשהם יוצאים ממסגרת האשפוז "לחיים האמיתיים".

התקופה שלאחר שחרור מאשפוז מלאה בלבול וחוסר מושג לגבי המשך הדרך –כיצד ייראו חיי מעתה והלאה? כיצד אשתלב במשפחה, במסגרת תעסוקה או חברה? מהן זכויותיי ולאילו שירותים אני זכאי? מהו סל שיקום אשר מוזכר תכופות במהלך האשפוז? כיצד להתמודד עם תחושות בושה וסטיגמה ועם החשש מאשפוז חוזר?

אז איך חוזרים למסלול לאחר אשפוז?

מחקרים מראים שהדרך היעילה ביותר לחזרה לשגרה חיובית לאחר אירוע נפשי, היא השתלבות במעגלי החיים השונים – עבודה, חברה, פנאי, זוגיות ועוד.

אף כי קיימת הכרה בצורך בהמשך ליווי טיפולי-שיקומי, בפועל משרד הבריאות מציע שירותי שיקום מסובסדים ("סל שיקום") רק לבעלי נכות נפשית בשיעור של  40% ומעלה (כ-10% ממתמודדי הנפש בארץ). עבור 90% הנותרים, אחוזי הנכות אינם מספיק גבוהים או שמשרד הבריאות אינו מאשר סל שיקום מסיבות שונות, ועל כן אינם מקבלים סיוע שיקומי וטיפולי מספק.

בדיוק לשם כך פיתחנו את "מעטפת" – טיפול ושיקום ממוקד אדם, אשר במסגרתו אנו בונים סביבך רשת בטחון שתמנע את האשפוז הבא. אני מציעים טיפול ושיקום תחת קורת גג אחת, מלווים אותך ו/או את בני המשפחה ומסייעים בטיפול, הכוונה והשתלבות בתחומי החיים השונים, ליווי בהגשת בקשה לשירותי סל שיקום ועוד.

ב"מעטפת" אתה נמצא במרכז התהליך, ובהתאם לצרכיך אנו בונים מעטפת הכוללת צוות של מומחים ואנשי מקצוע מנוסים מתחומים שונים, במטרה לבנות סביבך "חליפה טיפולית ושיקומית" מותאמת אישית.

לפרטים נוספים, לחצו כאן וצרו עימנו קשר.