נילי חן, מטפלת בשירות מעטפת.
אצלנו בשלו – טיפול ושיקום ממוקד אדם, אנו מטפלים באנשים עם מאניה דיפרסיה במטרה לבנות "חליפה טיפולית ושיקומית" המתאימה עבורם. לפרטים נוספים, לחצו כאן וצרו עימנו קשר.
הפרעה דו-קוטבית (הידועה גם כמאניה-דיפרסיה או Bipolar Disorder) הינה הפרעה נפשית השייכת להפרעות האפקטיביות (הקשורות במצבי-רוח), ורווחת בקרב כ-1% מהאוכלוסייה. ההפרעה בדרך כלל מתפתחת בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת, אך עשוייה להופיע גם בתקופת הילדות.
נראה שקיים מרכיב גנטי להפרעה, אם כי טרם זוהה בבירור, וכן נראה כי גורמים סביבתיים שונים וחוויות חיים עשויים להשפיע ולתרום גם הם להתפתחותה.
מאפיינים
ההפרעה מאופיינת בשינויים משמעותיים במצב הרוח, כאשר בקיצון אחד נמצאות תחושות דכאוניות, ולעיתים אף מחשבות אובדניות, ובקיצון השני מאניה – כלומר, תחושת עוררות מוגברת, אשר נלווים לה תסמינים שונים (פירוט בהמשך), וכאשר אינה מאוזנת עשוייה להביא להשלכות קשות על חיי האדם וסביבתו.
שמה של ההפרעה נובע מהופעתם של שני מצבי הקיצון השונים – דכאון ומאניה, בזה אחר זה, אם כי בין התקף דכאוני להתקף מאני ייתכנו גם תקופות יציבות יותר. השינויים באפקט (מצב הרוח) עשויים להיות תכופים מאוד וקיצוניים מאוד, מדכאון חמור למצב מאני מוחלט.
ככל שקצב השינויים גבוה יותר (יכול להגיע אף למספר פעמים ביום) וככל שהשינויים עצמם קיצוניים יותר, כך מצב ההפרעה חמור יותר. ההפרעה הינה כרונית, כלומר, הלוקים בה נאלצים להתמודד עמה לאורך כל חייהם.
כיום קיימים אופני טיפול תרופתיים ונפשיים אשר מסוגלים לאזן את ההפרעה ולאפשר אורח חיים תקין ומסתגל, ועל כך בהמשך.
כיצד נראית ההפרעה?
ניתן להסתכל על מצב הרוח כעל רצף, אשר בקצהו האחד נמצא דכאון קשה ובקצהו האחר נמצא מצב מאני, וביניהם ישנם מצבי ביניים שונים כגון: דכאון קל, דכדוך, מצב רוח מאוזן, שמחה, היפו-מאניה ומאניה. שתי הסכנות הגדולות בהפרעה דו-קוטבית הן הקצוות – דכאון ומאניה. מדוע?
דכאון הוא מצב נפשי המוכר לרבים מאיתנו, ואנו חווים אותו ברגעים ובתקופות שונות בחיים, אך כאשר הדכאון הוא חמור עלולות להיות לכך השלכות משמעותיות, החל מפגיעה בתפקוד ועד הופעתן של מחשבות אובדניות ונסיונות אובדניים המסכנים את חיי האדם.
מאניה היא מצב נפשי מוכר קצת פחות, המוגדר כתחושת התעלות, תחושת כל-יכולות ופעלתנות יתר. אדם המצוי במצב מאני עלול לאבד שליטה ותובנה ולפעול באופן המסכן אותו ואת סביבתו. להלן רשימת מאפיינים שונים של מצב מאני, אשר עשויים להופיע באופן מלא או חלקי:
- תחושות מרץ מוגבר, פעלתנות ואי-שקט
- מצב-רוח טוב בהגזמה עד כדי אופוריה
- שטף מחשבות, קפיצה מרעיון לרעיון במהירות, דיבור מאוד מהיר,
- חוסר ריכוז, רגזנות יתר
- צורך מועט בשינה
- שיפוט ותובנה לקויים
- אמונה לא מציאותית בכוחות או ביכולות העצמיים
- התנהגות שונה מהרגיל לפרק זמן מתמשך
- בולמוס בזבוז ואימפולסיביות
- דחף מיני מוגבר ופעילות מינית לא מווסתת
- שימוש בסמים ובאלכוהול
- התנהגות פרובוקטיבית או תוקפנית
- חוסר מודעות והכחשה כי יש בעיה
- תסמינים פסיכוטיים – הופעת הזיות חושיות ו/או מחשבות לא מציאותיות.
קצת על היפו מאניה
היפו-מאניה היא מצב נפשי הדומה למאניה, אך קיצוני פחות. נעשית חלוקה באבחנת ההפרעה, כאשר הפרעה דו קוטבית מסוג I מאופיינת בהופעה לסירוגין של מצבי דכאון קליני ומאניה, והפרעה דו קוטבית מסוג II מאופיינת בהופעה לסירוגין של מצבי דכאון קליני והיפו-מאניה, כאמור מצב מאני מתון יותר.
מהם ההשלכות של ההפרעה?
ההפרעה, כאשר אינה מטופלת, עלולה לגרום למצוקה משמעותית ללוקים בה, ולעיתים קרובות להוביל לקשיים תפקודיים שונים בניהול מערכות יחסים, תעסוקה, תחזוקת בית ותחומים שונים נוספים. כמו כן, פעמים רבות ההפרעה מעוררת מצוקה ועומס משמעותי גם בקרב בני משפחתו וחבריו של האדם הלוקה בה.
אופני טיפול
ההמלצה הרווחת הינה שילוב של טיפול תרופתי לצד ליווי של טיפול ותמיכה נפשית.
טיפול תרופתי
הטיפולים כוללים מלחי ליתיום, תרופות נוגדות פרכוסים (כגון: ולפרואט, גאבאפנטין), תרופות אנטי פסיכוטיות א-טיפיקליות מהדור החדש (כגון: אולנזפין) ומייצבי מצב רוח בעיקר מקבוצת ה-SSRI (כגון: ציפרלקס, פרוזאק). עד היום, לא ברור בדיוק כיצד מנגנוני הפעולה של התרופות מטפלים בהפרעה, אך בפועל ניכר כי במקרים רבים מתן התרופה מוביל לשיפור במצב ההפרעה.
ליתיום
ליתיום יותר אפקטיבית לטיפול במאניה ופחות לטיפול בדיכאון, ותחילת השפעתה נעה בין 10 ימים ועד שלושה שבועות מתחילת הטיפול. לליתיום יש תופעות לוואי לא מעטות והעיקריות ביניהן הן: עלייה במשקל, ירידה בליבידו, רעידות, שתיית יתר והשתנת יתר. ליתיום נחשבת לתרופה בעלת אינדקס תרפויטי צר (בעלת רמת רעילות גבוהה), לכן במהלך נטילתה יש להיות במעקב רפואי מתמיד אחר רמות התרופה בדם.
תרופות נוגדות פרכוסים
תרופות נוגדות פרכוסים מעלות את רמת הנוירוטרנסמיטור המעכב העיקרי במוח – גאבא, ו/או מפחיתות את רמת הנוירוטרנסמיטור המעורר העיקרי המוח – גלוטומט, ועל כן תופעות הלוואי העיקריות עשויות להיות נמנום ועייפות. גם תרופות אלו אפקטיביות יותר לטיפול במאניה ופחות לטיפול בדיכאון.
סוגים נוספים של תרופות
כאמור, גם תרופות אנטי פסיכוטיות א-טיפיקליות מהדור החדש משמשות לטיפול בהפרעה, אף כי לא בהכרח מדובר בטיפול במצב פסיכוטי. גם במקרה זה, התרופות אפקטיביות יותר לטיפול במאניה מאשר בדיכאון, ולתרופות השונות ישנן תופעות לוואי שונות.
מייצבי מצב רוח, בעיקר מקבוצת ה-SSRI, משמשים בעיקר לטיפול בדיכאון, ויש לשים לב כי הטיפול בהן אינו מוביל להתפתחות של מצב מאני. על כן, הן בדרך כלל ניתנות יחד עם תרופות המיועדות למניעת מצבים מאנים.
טיפול נפשי ושיקום תפקודי
כאמור, מומלץ לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול נפשי, אשר מטרותיו הן:
- ליווי ותמיכה נפשית בהתמודדות
- השגת הבנה ברורה יותר לגבי אופי ומהלך ההפרעה, מה הם הצרכים הייחודיים והמגבלות שההפרעה מייצרת.
- למידה כיצד לזהות גורמי דחק, טריגרים ושלבים מוקדמים של הדרדרות במצב הנפשי – התפתחות של דיכאון או מאניה. זיהוי זה מאפשר פנייה לקבלת טיפול בזמן ומניעת החרפה.
- למידת ניהול ההפרעה – כיצד ניתן להתמודד עם תסמיני ההפרעה בצורה מיטבית על מנת להשיג איכות חיים גבוהה יותר, בדגש על מתן כלים ושיטות להתמודדות.
- התמקדות במטרות אישיות ובניית תוכנית למימושן.
בדיוק לשם כך פיתחנו את "מעטפת" – טיפול ושיקום ממוקד אדם
במסגרת מעטפת אנו מציעים ייעוץ, טיפול וכן ליווי שיקומי. ב"מעטפת" אתה נמצא במרכז התהליך, ובהתאם לצרכיך אנו מתכננים ובונים מעטפת רב תחומית הכוללת צוות של מומחים ואנשי מקצוע מנוסים מתחומי טיפול ושיקום שונים, במטרה לבנות סביבך "חליפה טיפולית ושיקומית" מותאמת אישית שעוזרת בתהליך ההתמודדות.
צרו עימנו קשר
נשמח לעזור!
