קלונקס

נילי חן, מטפלת

קלונקס (קלונאזפאם) היא תרופה פסיכיאטרית ממשפחת הבנזודיאזפינים, תרופות שמשפיעות על הנוירוטרנסמיטור המעכב גאבא (GABA). גאבא נמצא באזורי מוח רבים ומעורב בתהליכים רבים, ופעילותו תורמת להפחתת חרדה ולרגיעה. קלונקס משמשת לטיפול בהפרעות חרדה, בהפרעות שינה, באפילפסיה ובמצבים רפואיים נוספים. לתרופה השפעה מרגיעה ומרפה שרירים, והיא עשויה לעודד הירדמות.

המינון נקבע על ידי הרופא/ה לכל אדם בנפרד. בניגוד לתרופות אחרות לטיפול בחרדה, כמו ציפרלקס, שדורשות נטילה יומית קבועה במשך כמה שבועות עד שההשפעה מורגשת, ההשפעה המרגיעה של קלונקס מורגשת תוך זמן קצר מהנטילה. עם זאת, בדרך כלל ממליצים עליה לתקופה קצרה, בגלל תופעות לוואי משמעותיות שחשוב להכיר. מי שכבר נוטלים אותה תקופה ארוכה לא מפסיקים לבד: את ההמשך מתכננים עם הרופא/ה.

תופעות לוואי

לקלונקס עלולה להיות השפעה ממכרת, והפסקת הנטילה עלולה להיות מלווה בתסמיני גמילה לא נעימים. לכן הטיפול והפסקתו חייבים להיות בליווי רופא/ה. כמו כן, עלולה להתפתח סבילות לתרופה: עם הזמן, לאותו מינון תהיה השפעה קטנה יותר. גם אז לא מעלים מינון לבד. זו החלטה של הרופא/ה, וזו אחת הסיבות שהטיפול מתוכנן בדרך כלל לתקופה קצרה. נוסף על כך, לתרופה השפעה מרדימה (ייתכן שהיא תפחת לאורך השימוש), אך נטילתה עלולה לפגוע באיכות השינה.

לקלונקס עשויות להיות תופעות לוואי נוספות, וחלקן הפוכות להשפעה הרצויה: תוקפנות ועצבנות, ירידה בחשק המיני, פגיעה בקואורדינציה, פגיעה בזיכרון, שינויים במצב הרוח, ובמקרים נדירים אף הזיות. אם מופיעים דיכאון או מחשבות על פגיעה עצמית, פנו לרופא/ה מיד.

הפסקה שאינה הדרגתית ומבוקרת על ידי רופא/ה עלולה לגרום לתסמיני גמילה: מתח, עצבנות, בלבול, רעד, נדודי שינה, כאבי בטן, בחילות, הקאות, הזעה, ובמקרים מסוימים גם פרכוסים. לכן לא מפסיקים בבת אחת, גם כשמרגישים טוב.

חשוב לשים לב

• לא משלבים עם אלכוהול או עם תרופות מרדימות אחרות, כמו כדורי שינה ומשככי כאבים חזקים (אופיואידים), בלי אישור מפורש של הרופא/ה. השילוב עלול לגרום לישנוניות קיצונית ולדיכוי הנשימה.
• נהיגה ומכונות: התרופה עלולה להאט תגובות ולגרום לישנוניות. בררו עם הרופא/ה מתי אפשר לנהוג.
• בגיל מבוגר הסיכון לנפילות ולבלבול גבוה יותר.
• הריון והנקה: ספרו לרופא/ה מראש.
• התרופה נרשמת אישית. לא מעבירים אותה לאחרים.

לסיכום

יש יתרונות בטיפול תרופתי במצבי חרדה, אך חשוב להדגיש: ברוב המקרים טיפול תרופתי לבדו אינו פתרון מקיף. הוא עשוי לתת הקלה מסוימת, בעיקר בתסמינים. לכן ההמלצה הרווחת היא לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכותרפי, כלומר טיפול בשיחות. במקרים רבים, שינוי משמעותי מגיע רק בתהליך ממושך של עבודה משותפת על הקשיים, בתהליך טיפולי ושיקומי.

חשוב לדעת: המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי. אין להתחיל, להפסיק או לשנות מינון של תרופה בלי התייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת. המאמר נכתב ב-2016, והמידע על תרופות מתעדכן — בכל שאלה כדאי לפנות לרופא/ה או לרוקח/ת.

אפשר לבדוק יחד מה מתאים

שׂלו מפעילה שירותי שיקום בקהילה במסגרת סל שיקום — דיור, ליווי, הורות ותעסוקה, בפריסה ארצית. אפשר להשאיר פרטים בטופס בתחתית העמוד, ואיש מקצוע יחזור אליכם לשיחת בירור.

במצב של סכנה מיידית — ער״ן, עזרה ראשונה נפשית: 1201 (בכל שעה). מד״א: 101.